נעים מאוד

אני אסנת, נשואה באושר ואמא לרגב המדהים.

מתגוררת בברקלי, קליפורניה.

בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ והתפתחות בגיל הרך (בשלב כתיבת התזה. המחקר שלי עוסק בקשר בין הורים וילדים בגיל הגן והשפעתו על תפיסות עיבוד המידע של הילדים) שניהם מאוניברסיטת חיפה ויועצת שינה מוסמכת מטעם בית הספר לשינה "הורים באור טבעי".

מזה כ-4 שנים עובדת עם הורים לילדים בגיל הרך. הדרכתי הורים במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער, תוכנית הט"ף של האוניברסיטה העברית. התנדבתי בקו הייעוץ של ויצ"ו "קול להורה".
עד לאחרונה, בישראל, בנוסף להדרכת משפחות באופן פרטי ריכזתי תוכניות במודל "הורים במרכז" בחיפה, העברתי קבוצות להורים והדרכתי צוותי הדרכה ביתית.

בארגז הכלים שלי אני משלבת את הצד המעשי של חזית המחקר האקדמי יחד עם הרבה הומור, אווירה טובה ואמפתיה. אני מתבססת על הכשרה אקדמית עדכנית ומעמיקה ועל שנים של צבירת ידע וניסיון מעשי.

תחומי ההתמחות שלי הם כניסה להורות, יצירת סדר יום מובנה, שינה, הצבת גבולות, סמכות הורית ויצירת חוויה משפחתית חיובית בבית המשפחה.

גמילה מחיתולים- התהליך

תהליך הגמילה מחיתולים-

לאחר שמילאתם את שאלון המוכנות לגמילה קחו כמה ימים ותביטו בילד. חפשו את הסימנים המופיעים בטבלה. במקביל החליטו האם אתם מוכנים או לא (הסתייעו בטבלת ההורה).

אם החלטתם שהוא ואתם מוכנים. קדימה לעבודה!

גמילה היא תהליך בו הכי חשוב שהילד ירגיש שהשליטה והבחירה נמצאת אצלו. חזקו אותו על ההצלחות וכמה שפחות התייחסו לפספוסים. 

§         טקס קניית תחתונים- קחו את הילד לחנות וביחד ביחרו תחתונים (טיפ! כדאי לקנות תחתונים קצת יותר עבים שלא יעבור, כדאי לקנות תחתונים הכי זולים שיש כך שאפשר במקרים קשים לזרוק לפח).  או ביחד קנו חיתולי "פול אפס"

§         מקמו את הסיר או הישבנון עם שרפרף במקום בו אתם בוחרים או בשירותים יחד עם הילד.

§         אם רוצים אפשר לקשט אותם עם מדבקות. 

§         קחו בובה או דובי ושהוא ידגים את השימוש בישבנון/ סיר. בהתאם למין ההורה תדגימו לילד כיצד משתמשים בשרותים. אם יש חברים/ בני דודים קצת יותר גדולים (שנה שנתיים) שהם גם ידגימו ובכלל לא נעים להגיד אבל ככל שיותר הילד יראה כך הוא יבין.

§         הבחירה אצל הילד: הקפידו כל יום לשאול את הילד פעם אחת בבוקר כשהוא קם ופעם אחת אחר הצהריים כשחוזר מהגן האם הוא רוצה חיתול או לא ובהתאם לתשובה שימו לו או לא.

§         להימנע מ: "אתה צריך פיפי?" "אתה צריך פיפי?" "אתה צריך פיפי?" "אתה צריך פיפי?"  בתקופה זאת בה כל הבית בלחץ של שטיחים וספות רטובים רק טבעי שנסתכל ונשמור. (טיפ! תוציאו את השטיחים לתקופת הגמילה מהבית) אבל לא כל רגע  לשאול את הילד האם הוא צריך פיפי וקקי. זה יכול לגרום לעיסוק יתר ולפגוע במוטיבציה של הילד וכזכור זה חייב להגיע ממנו!

§         לכו על חיזוקים מילוליים (כל הכבוד! יפה מאוד! הצלחת!) ולא עונשים ובפספוסים להשתדל להימנע מלהגיד: "אוףף למה? למה עשית לי את זה! איזה נורא! איזה מגעיל! "ילדים הם רגישים מאוד לשפה שלנו. זה שלב מאוד קשה לילד ומגיע לו כבוד.

§         פספוסים -עם התחתונים המלוכלכים כדאי  ללכת לשירותים ולנקות שם- שייוצר הקישור.

§         גמילת לילה- מבחינה פיזית קשה יותר להיגמל בלילה. חכו שהילד יתעורר יבש תקופה ברציפות ואז הורידו את החיתול בלילה (כנ"ל בשנת צהריים).

הילד שלכם גדל ומחפש עצמאות זהו שלב חשוב ומאתגר, זכרו הורים שאתם לא לבד, וכמעט לכולם זה שלב קשה. תנשמו עמוק, אל תתיאשו! פרגנו לעצמכם הפסקות יזומות. ושיהיה בהצלחה,

אסנת שליין- הדרכת הורים

גמילה מחיתולים - שאלון מוכנות להורה

הורים יקרים,

תנשמו עמוק, תהליך הגמילה הוא לא פשוט. אבל אל תהיו קשוחים מדי עם עצמכם ובטוחני שתצאו מנצחים. או כמו שהפתגם המרגיז אומר "לצבא עוד אף אחד לא הגיע עם חיתול.." זכרו הגמילה היא לחלוטין בשליטתו של הילד על כן חשוב לבדוק מה המוכנות שלו לתהליך אך לא לזלזל ולבדוק גם האם אתם מוכנים. האם זה הזמן המתאים עבורכם.

מלאו את השאלון וראו. אם מצאתם שזה הזמן הנכון עבורכם ועבור הילד. בשבוע הבא אפרסם דגשים לתהליך הגמילה עצמו.

מוכנות לגמילה- דף מעקב להורה

השלב הראשון בדיקה עצמית:

§         באיזו שפה אני משתמש כהורה? (כתבו את המילים המתארות את אברי המין ואת היציאות של הילד)
§         האם נוח לי עם השפה שאני מדבר?	§         נוח	§         לא נוח
מוכנות ההורה לתהליך
(יש לענות לאחר שענינו על 3 השאלות הבאות)  האם אנו מוכנים?	§         מוכנה מאוד	§         אממם.. כנראה שעוד לא
מעדיפה לשלם עוד כמה חודשים על חיתולים ולחכות?	§         בטח, זה לא קשור	§         לא, מספיק עם הדבר הזה כבר! כמה אפשר?!
לא מתאים לי עכשיו הפיפי קקי ולנקות כל היום.	§         אין לי בעיה לנקות אני מגויסת	§         תקופה קשה לא מתאים
אני אעשה לילד פרצופים ואני אכעס עליו כשיפספס?	§         אני מסוגלת לשלוט בתגובות שלי גם כשיימאס לי	§         כנראה שאעשה
הוא ילד ולא חיה. מה זה שיתרוצץ חצי ערום ויעשה בכל מקום?	§         אין לי בעיה עם זה	§         באמת זה מפריע לי
אם ענית על הרוב מטור שמאל, אתם צריכים עוד קצת לחכות שזה יגיע ממנו ולהתחיל רק כשהוא באמת ירצה. בינתיים- אתם עובדים על בניית השפה המשותפת, מתבוננים בו ובודקים מה מידת המוכנות שלו. שואלים אותו כל יום כשהוא חוזר: "אתה רוצה עכשיו לשים חיתול או ללכת בלי?" ו..ממשיכים להחליף חיתולים בסבלנות :)
אם ענית על רוב השאלות מטור ימין אז כנראה שאתם מוכנים עכשיו להתחיל עם הגמילה. ענו על השאלות הבאות בכנות על מנת להתחיל להתכונן...
§     מבינה שיברח לו יהיה פיפי יהיה קקי	§         זה לכלוך זמני לצורך נקיון עתידי	§         אוי לא! בדיוק קניתי שטיח לבן!
§         אני לא אכעס בפספוסים, אלא אשלים עם זה.	§         אתאמץ עד כמה שאוכל	§         לא אעמוד ב4 תחתונים מלוכלים ביום
§         אני מבינה שזה ייקח שבועיים עד חודש.	§         מבינה- שווה	§         לא שווה לי מעדיפה לחכות שזה יבוא ממנו  (ראי כותרת בינתיים)
§         האם אני מעדיפה להתחיל ולסיים ולסבול כמה שבועות?	§         חד משמעית כן	§         אממם לא בטוחה
§         והכי חשוב -  האם אני בטוחה שהוא מוכן? (מלאו את הטבלה הבאה ותדעו יותר טוב)	§         מוכן. מילאתי בעיקר בטור הימני	§         עוד קצת. אחכה. מילאתי בעיקר את הטור השמאלי

 

איך נדע אם הילד מוכן לגמילה?

מוכנות כללית
§         האם הילד נראה מוכן  ושולט בחיי היום יום שלו?	§         כן	§         עוד לא כל כך
§         מחכה כשמבקשים ממנו לחכות?	§         מחכה	§         קשה לו לחכות
§         אומר מה הוא רוצה ומבקש דברים?	§         ועוד איך	§         לא כל כך
מוכנות פיזית ונפשית
§          האם הוא יודע לפני שהוא הולך לעשות פיפי וקקי?	§         נדמה לי שכן	§         נדמה לי שלא
§         האם הוא אומר: " אני צריך"? "אני עושה" ?	§         אומר	§         לא אומר
§         האם הוא הולך לפינה או לצד או פתאום נעמד/ קופא במקום ופרצופו מתעווה במאמץ או מצטמרר?	§         כן, ישר רואים עליו	§         לא חושבת, אני אשתדל לשים לב
§         האם הוא ביקש להוריד חיתול / שירותים/ פיפי/ קקי?	§         ביקש	§         לא ביקש
§         עיסוק בנושא- האם הוא עסוק בזה. הוא שואל: "איפה אבא? אבא בשירותים? היא עשתה קקי? הוא עשה קקי?"	§         כל הזמן שואל	§         לא כל כך
§         האם הוא מביט באחרים כשהם בשירותים?	§         כן	§         לא

בשבוע הבא אפרסם כיצד מתחילים בתהליך, בינתיים התבוננו, הקשיבו ותחשבו

**כל הזכויות שמורות ל אסנת שליין- הדרכת הורים

פחדים אצל ילדים- פורים

לפני כמה שנים, ברוח הפורים, בעלי שם אף אדום של ליצן וניגש להצחיק את האחיינית המתוקה שלו בת השנתיים. היא דווקא נתקפה בפרץ של בכי היסטרי שציער את כולם. 

למה בעצם הרבה ילדים מפחדים מתחפושות? ילדים צעירים עוד לא מסוגלים לתפוס שכאשר מישהו מחופש הוא עדיין נשאר עצמו. לכן, לעיתים הם עלולים להיבהל מאוד - גם מעוצמת החוויה, גם כחלק מפחד מזרים וגם מזה שמישהו שהם מכירים וראו לפני רגע פתאום נעלם להם והפך למשהו אחר.
לכן, הורים וצוותי חינוך לגיל הרך, השתדלו להתחפש בתחפושות שאינן כוללות מסכות פנים מלאות או שמכסות חלק ניכר מהפנים. עדיפים כובע, אוזניים, בגד או איפור.
לפני החג מומלץ להתחפש מול הילדים וביחד איתם, כדי שהילדים ייחשפו (ובמיוחד אלו שמפחדים) באופן הדרגתי לשינוי ויבינו ש"הנה הגננת שאני אוהב, עכשיו יש לה אוזניים של ארנב! אבל הנה היא הורידה אותן ועדיין נשארה עצמה". ההדרגתיות והשיתוף יכולים להקל על הפחד.

דרך אגב גם אם אמא מסתפרת לתספורת שונה מאוד, או פתאום חובשת משקפיים, מסירה משקפיים או מתאפרת באיפור ערב זה עלול להבהיל חלק מהילדים.
שיהיה חג שמח